עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
העיר אשדוד ובנותיה וחצריה בימי קדם
22/02/2018 08:34
יוסף רוטשטיין
מסופר במקרא (שמואל א ה,ב) שארון הברית שנשבה על ידי הפלשתים הובא לאשדוד והוצג בבית האליל דגון, והאליל נפל על מפתן הבית, ולכן לא דרכו כהני דגון על מפתן בית דגון. אם לשפוט לפי הממצאים הארכיאולוגים שהתקופה הקדומה ביותר של התל נמצא בשטח G שבקצה הצפוני של התל שאכן נמצא שם שער מסיבי, יתכן שהמדובר על מפתן שער זה (נ.צ. 117766-129638).
כמו כן, נזכר בפסוק שלעיר היו גם ערי בנות, כלומר ערים קטנות מוקפות חומה ויתאים לתל מור (נ.צ. 117535-136889). וכן חצרים כלומר כפרים ללא חומה ששמשו לחקלאות ויש כזה ברובע ט' באשדוד בתוך החולות ט'הרת א-תותה או א-זרנוק ולפי סקר ארכיאולוגי אשדוד בנ.צ. 11750-13294 דהיינו ברחוב הרותם 9 והיה שם בנין ונמצאו שם חרסים כלקוליתיים ובמפת המנדט מצוין לידו למזרח פרדס והחורבה השניה שנקראת ג"כ ט'הרת א-תותה בנ.צ.11780-13265 הוא כבר בצד השני של הפרדס למזרח דרומו והיה שם באר.
 
0 תגובות
אורים ותומים
15/02/2018 08:13
יוסף רוטשטיין
בפרשת תצוה כתוב שאחד מבגדי הכהן הגדול היה החושן, והוא תכשיט כנגד הלב שבו משובצים 8 אבני חן שונים. החושן היה עשוי מבד בגודל של זרת (חצי אמה) אורך וזרת רוחב. ובסוף הענין כותבת התורה "ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים" (שמות כח,ל) ולכאורה לא מובן מה משמעותם של שתי מלים אלה ? ומן ההכרח שאין האורים והתומים אלא אבני החושן עצמן שצריכות להיות מלוטשים וחלקים ועל ידי זה הם מאירים וחלקים ושלמים. כמו כן כתוב שהחושן היה "כפול", ויש להבין הכונה האם מדת הזרת היתה אחרי הכיפול או לפניו? ובכלל לאיזו מטרה היה כפל זה? לכן נראה שאין "כפול" אלא כמו כפל בערבית אחורים, עגבות, עכוז. וכמו "כפי תחרא" האמור אצל המעיל שהכונה למכפלת עבה כמו כן היה עשוי החושן כדי שהאבנים ייכנסו לתוך העובי. ולכן נקראו אבני מילואים.
0 תגובות
קרשי המשכן
08/02/2018 07:49
יוסף רוטשטיין
ישנם כמה דברים בחלקי המשכן שמקובל לחשוב שהיו באופן מסוים אבל אינם מתאימים למציאות. ולדוגמא, משקל האדנים שכפי שמבואר בפסוק (ר"פ פקודי) היה ככר, שגודלו כמו שקית חלב, לא ייתכן שיהיה באורך של 3/4 אמה ובגובה אמה, וכמו כן עובי הקרשים שמקובל שהיו בעובי אמה אין במציאות כאילו קרשים באורך 10 אמות, גם בעובי אמה היו משקלם כה רב שהבקר לא היו יכולים לשאת אותם, וכמו כן, עובי הכפורת שמקובל שהיה בעובי טפח, כבר כתב הרלב"ג שמכיון שהמדובר זהב שהוא כבד פי 20 ממשקל המים לא הבריחים שהיו עשויים מעצי שטים יכולים לשאת אותה. כן מקובל שעובי העמודים היו גם כן אמה, וכבר שאלו שאם כן לא היה הארון יכול ליכנס לקדש הקדשים אלא על צדו. כללו של דבר, יש לקבל את הכלל המקובל בכל התורה שאין מקרא יוצא ידי פשוטו, ובזה הכל יתאים למציאות. גם יתאים כיסויי היריעות על הקרשים "והאמה מזה והאמה מזה בעודף באורך יריעות האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסותו" (שמות כו,יג) דהיינו שיריעות המשכן כיסו רק עד האדנים ויריעות העזים את הכל. וכמו "ונתת את הפרוכת תחת הקרסים" (שם כו,לג).
0 תגובות
העיר בני ברק בימי קדם
01/02/2018 14:39
יוסף רוטשטיין
העיר בני ברק נזכרת ביהושע (יט,מה) בתור עיר מוקף חומה מימות יהושע בן נון בנחלת שבט דן. שם העיר נשמר בכפר הערבי לשעבר אבן אבראק (נ.צ. 1339-1605). וכמו כן, נזכרת כמה פעמים בספרות חז"ל שהיתה עירו של התנא רבי עקיבא (סנהדרין לב:) ורמי בר יחזקאל מצא בה עזים שאוכלות מתחת התאנים וחלבם מתערב בדבש הנוטף מהתאנים (כתובות קיא:) אולי הכונה לעצים במפת המנדט דרומית מערבית לעיר (נ.צ. 133746-160296) והעזים רעו כפי ההלכה שאסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל בישוב כי אם בחורשין ויתאים על גדות ואדי ערה (נחל אילון) שלדרום העיר, ויש שביל המוליך מן העיר לשם ומסתיים בנ.צ. 133296-160153. ובית דינו של רבי עקיבא היה אולי בשיח דורבאת (נ.צ. 133900-160367) (דרב בערבית פתח פתוח לרוחה לאורך ולרוחב). כן נזכר המרחץ של בני ברק שהיה על פתח העיר (שבת מ.) ומתאים שיהא ליד הבאר של העיר שלדרום מזרח העיר (נ.צ. 133911-160326) והוא כנראה גם הבור שהתינוק איבד עצמו בו (מסכת שמחות ב,ה).

0 תגובות
מדבר סין, דפקה ואלוש
25/01/2018 08:41
יוסף רוטשטיין
בפרשת מסעי (במדבר לג,יב) בני ישראל אחרי עוזבם את ים סוף הלכו למדבר סין ומשם לדפקה ומשם לאלוש. הדרך הרגילה להר סיני עוברת בואדי מוכתב (קו רוחב 28.822843° קו אורך  33.431217°) המלאה ציורים מרוב הנוסעים שעברו דרך כאן ומתאים למקום חניה. ואם כן, היינו מדבר סין סתם. ולשון סין וסיני קשור כנראה לענין שיני הסלעים הגדולים יותר בהר הגבוה הוא סיני ונמוכים יותר מסביבו הוא סין.
ובהמשך הדרך יש את הבאר ביר אל קטר (קו רוחב 28.785259° קו אורך 33.499951°) והוא דפקה כמו דפק בערבית באר. ואלוש נשמרה בשפך ואדי עליית אל ואדי פיראן מצפון להר סרבאל (קו רוחב 28.704706° קו אורך 33.633580°).

1 תגובות
מרה ואילים
18/01/2018 08:32
יוסף רוטשטיין
בפרשת בשלח מסופר שאחרי קריעת ים סוף נסעו בני ישראל 3 ימים עד מרה, ומשם נסעו לאילים שהיו שם 12 עינות מים ו-70 עצי תמר, ואחר כך הם הגיעו וחנו על ים סוף. למרבה הפלא נשארו הדברים כיום כפי שהם היו. המרחק מא-שט המזוהה עם איתם, עד עין חוורה שליד ג'בל מירייר השומר על מרה, הוא כ-75 ק"מ בקו אוירי. ואכן עין חוורה אינם ראויים לשתיה. בהמשך בדרך הרגילה לדרום לכיוון הר סיני עוברת הדרך בואדי ת'ל השומר על השם אילים ואכן יש שם הרבה עצי תמר. ובהמשך מתקרבת הדרך לים סוף ושם חנו בני ישראל מדרום לזנימה.

0 תגובות
הארבה
11/01/2018 08:16
יוסף רוטשטיין
כיום כמעט ואין אוכלים את הארבה, אף על פי שהוא טהור ומותר לאכילה, וכידוע האומר על דבר שמותר שהוא אסור עובר על בל תוסיף. והטענה שכאילו אין אנו בקיאים במין הטהור אין זה מתאים לארבה המדבר שיש בו את התופעה הידועה ממכות מצרים שהוא מתרבה מהר מאד ואוכל את כל היבולים, ועוד יותר ייפלא שאפילו במקום שהיה נהוג לאוכלו כמו במרוקו איני יודע מה קרה שהחליטו חלקם לא לאוכלו, והתימנים אוכלים את זה עד ימינו. גם ארבעת סימניו 1. ארבעה כנפים. 2. ארבע רגלים. 3. כנפיו חופים את רובו. 4. יש לו קרצולים. כל הסימנים האלו ידועים ונראים בכל מיני הארבה. ומה שחושבים על דברי המשנה בחולין (ג,ז) "ושמו חגב" ואיך נדע מה היה שמו בימי משה רבינו? כנראה שלא הבינו נכון את דברי המשנה, שהרי גם בימי המשנה לא נשאר אדם חי מימי משה רבינו להעיד שזה הארבה וגם אם היה נשאר היו חושדים בו שכבר נסתרה בינתו ואין עדותו עדות כמו שיש במדרש רבה (ריש פרשת דברים) על משה רבינו שהיה רק בן 120 שנה. ובכלל הרי בתורה כתוב רק 4 סימנים ותו לא. וודאי שכוונת המשנה שיש לפעמים בעל חיים כמו התיקן שיש לו גם כן כנפים ורגלים ורגלים אחוריות שאולי מאן דהו יחשבם כמו קרצולים ויבא לטהרו, לכן הוצרכה המשנה לציין שצריך שיהא שמו חגב, כלומר, עם הסימנים הרגילים והידועים.

0 תגובות
האשל ברמה
03/01/2018 12:58
יוסף רוטשטיין
בספר שמואל א (כב,ו) כתוב "ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה" כלומר באיזור גבעה בירת מלכותו היה אשל שהיה נקרא על שם העיר רמה מפני סמיכותו אליה, וכמו כל המקומות המוזכרים במקרא יש להניח שגם זה נשמר עד ימינו, ואכן יש שם משמאל הדרך העולה לא-ראם היא רמה (נ.צ. 171872-139991) שטח שנקרא בערבית ארד אל חרובה כלומר מקום החרוב והתחלף להם חרוב באשל.
0 תגובות
אבן האזל
28/12/2017 08:43
יוסף רוטשטיין
בספר שמואל (א,כ,יט;מא) כתוב שמדרום לגבעת שאול עיר בירתו של שאול המלך, שלפי יוספוס (מלחמות היהודים ה,ב,א) היה במרחק 30 ריס מירושלים, ויתאים לתל ארהא (נ.צ. 17245-13939) שמצפון לנוה יעקב, היתה מחצבה בשם אבן האזל (נ.צ. 172696-138097) והוא כמו אזאל בערבית הסיר וסילק. 
0 תגובות
נחלות נפתלי וזבולון
21/12/2017 08:37
יוסף רוטשטיין
בפרשת ויחי בברכות יעקב לבניו כתוב "זבולון לחוף ימים ישכון, והוא לחוף אניות וירכתו על צידון" (בראשית מט,יג) ולמרבה הפלא לא קיבל זבולון נחלה לא בצידון ולא בחוף הים בכלל כפי שמבואר בספר יהושע (פרק יט) ודוקא שבט אשר הוא שקיבל את החוף כולל צידון, ואכן בספר שופטים (ה,יז) כתוב "אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון". ומן ההכרח שכאן המדובר בצד הכלכלי של שבט זבולון שהיו ימאים ועסוקים במסחר וכנגדו שבט יששכר היה עוסק בחקלאות, וזהו "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך" (דברים לג,יח) וכן כאן "וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה" (בראשית מט,טו). והפסוק מזכיר אצל זבולון וירכתו על צידון כנראה שאז בימי יעקב עדיין צור עוד לא נוסדה, ובצידון היתה הנמל העיקרי.

כפי שמבואר בספר יהושע (יט,כח) הגיעה נחלת אשר עד צידון, ומן ההכרח שמשם ואילך היה שייך לנפתלי, ואם כן, קיבל נפתלי נחלה בצורת האות ר' שהרי הוא גם קיבל את הכנרת לדרום מזרחו וזהו בפרשת וזאת הברכה "ים ודרום ירשה" כלומר הצד המערבי המגיע עד הים מצפון לצידון והצד הדרומי הנוגע בכנרת בדרום מזרח.
1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 הבא »