עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
השם המיוחד
16/08/2018 07:58
יוסף רוטשטיין

כידוע שהשם המיוחד הוא בן 4 אותיות ואין ידועה משמעותו עד שחושבים שאין לזה משמעות וכל שהזכיר את האותיות כמו שהם כאילו הזכיר שם שמים. אבל הנכון שיש לזה משמעות והוא השורש הוה כמו הנה יד ה' הויה במקנך (פ' וארא) הוה על הוה תבוא (יחזקאל ז,כו) והוא כמו והוה בערבית שאגת ארי וקול גדול. ולא לחנם כתוב כמה פעמים שאחרי קטסטרופה "וידעו כי שמי ה'" (ירמיהו טז,כא). גם ברומאית נקרא ראש האלילים בשם יופיטר דהיינו יו הוא השם המיוחד ופיטר היינו אבא וכמו שיש במנחות (קי.) דקרו ליה א' דאלהיא.

והנה בקידושין (עא.) נזכר שם בן י"ב אותיות, אל יחשוב אדם שיש כאן איזה שם חדש בלתי נודע שהרי אומר שאמרו זה הכהנים בברכת כהנים וכי ישנו מן הכתוב בתורה שצ"ל בשם השם וכי מדובר באיזה כינוי שאינה אדנות ומה חשיבות בדבר וודאי שאין כאן אלא כינוי לשם הויה שכיון שהפסיקו להזכירו כי אם בברכת כהנים משום המצוה ולכן כינו את שם הויה שם בן י"ב אותיות כלומר י"ב תיבות של ברכת כהנים מלבד השמות שבהם, ורב שם בסמוך כינהו שם בן מ"ב אותיות כמנין התיבות של כל פרשת ברכת כהנים שהן מ"א תיבות וכולל עם השם עצמו הן מ"ב, כן יש בבראשית רבה (פ' וגם את הגוי) הקורהו שם ע"ב על שם מנין כל האותיות שבברכת כהנים עם התיבות בלי השמות וכמקודם.

0 תגובות
עופות טמאים וטהורים
09/08/2018 07:22
יוסף רוטשטיין
בפרשת שמיני ופרשת ראה נמנו עופות שאסורים באכילה. וכפי שמבואר בחז"ל יש לעופות ארבע סימני טהרה. 1. אינו דורס כלומר שאינו טורף. 2. שיש לו זפק דהיינו כמין בית קיבול מתחת לגרון ששם משתהה האוכל עד שהוא מתרכך ואז הוא ממשיך לקיבה. 3. קרקבנו נקלף כלומר שדופן הקורקבן מספיק עבה עד שאפשר לקולפו לשנים. 4. יש לו אצבע יתירה שכרגיל יש לעוף 3 אצבעות לטהור יש 4. עיון ב-4 סימנים אלו מגלה לנו שבעצם הכונה שהטהור אוכל זרעים ולכן הוא צריך זפק לרככם וקרקבן בעל דפנות עבים לעכל מזון קשה ואצבע יתירה שיוכל ללקט זרעים מה שאין כן הטמא אוכל הבשר. ולפי זה, יהיה קל לזהות את העופות שהרי ראו זה פלא אותו מספר עופות טמאים שנמנו בתורה הוא אותו מספר אוכלי בשר שיש כיום בארץ ישראל.
0 תגובות
הירדן וים המלח
07/08/2018 11:39
יוסף רוטשטיין
יש דברים שהשתנו מאז נתנה תורה לישראל בענין גבולות הארץ, והגבול הקובע הוא מה שהיה פעם. ואף על פי שיש בירושלמי חלה (ד,ז) שירדן שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן אין זה אלא לענין דיני ממונות אבל לענין מצות התלויות בארץ אינו יכול להיות תלוי בכך. אי לכך מכיון שידוע שיציאת הירדן מהכנרת מדרום לבית ירח לא היה כזה בימי קדם, וכמבואר בירושלמי מגילה (א,א) ועדיין יש לנו מפות משנת תר"מ שהיה אז ב' יציאות האחת לדרום בית ירח (נ.צ. 204506-235141) והשניה לצפונה (נ.צ. 203829-236202), אם כן, לענין גבול הארץ יש לחשב את הצפונית. וכמו כן, באיזור תעלת נהרים שנתייבש בימינו (נ.צ. 203554-228881) הירדן המקורי והמים זורמים בתעלה המודרנית שלצפונו. וכן לענין ים המלח המשנה גבולותיו מה שקובע הוא רק מה שהיה בזמן התורה.
0 תגובות
רבלה
26/07/2018 08:28
יוסף רוטשטיין
גבול ארץ ישראל יורד מהבנייס אל עמק החולה בדרך ההולכת מהבנייס ועוברת בעומרית וממשיכה למזרח בצות החולה, וזהו שאומר הפסוק (במדבר לד,יא) "וירד הגבול משפם הרבלה מקדם לעין". ואם רבלה הוא כמו רבל בערבית מקום דשן. ויתאים לבצות החולה, אם כן, "מקדם לעין" יתאים למעין הבנייס וכולל כל אורך הנחל הנשפך לעמק החולה.


0 תגובות
שפם
19/07/2018 10:00
יוסף רוטשטיין
מחצר עינן שבגבול דמשק ממשיך הגבול למקורות הירדן שבבאניאס הזהה עם שפם בנקודת החיבור של נחל סער עם הבאניאס. משמעות המלה שפם כמו שפי בערבית ריוה את צמאונו. ומכיון שהיא בלשון רבים כדוגמת חופם וחופים מתאים שיהא בחיבור הנ"ל. הדרך מדמשק לכאן עוברת למרגלות החרמון וישנה את הדרך הממלוכית שעלתה לקלעת נמרוד ולמג'דל שמס, מסתבר יותר שהגבול עבר בדרך הרומית שעברה למטה יותר בעמק.

0 תגובות
חצר עינן
12/07/2018 08:34
יוסף רוטשטיין
בגבול ארץ ישראל הצפוני מזרחי מצוין המקום חצר עינן, וכפי שמבואר ביחזקאל (מח,א) היה זה בגבול דמשק, ומכיון שהגבול בא מלבא חמת דרך בקעת הלבנון ויש לו לפנות משם לדמשק הדרך המתאימה היא דרך נהר הברדא, כך שמסתבר שחצר עינן המדובר בשפך הברדא בצאתו מן ההרים  (נ.צ. 2675-3253). חצ'ר בערבית נוכח, בא, הגיע, הופיע. ומשם פונה מערבה מתחת להר חרמון לבניאס היא שפם.

0 תגובות
זפרון
05/07/2018 07:19
יוסף רוטשטיין
בפרשת מסעי מונה והולך גבולה של ארץ ישראל, ובגבול הצפון הכולל את לבנון חוזר הגבול מלבא חמת שבעיר חמה שבסוריה דרך האורונטס ובקעת הלבנון עד שפך הנחל הבא מדמשק הוא הברדה מצד אחד ודרך זבדני שמשם מתחיל לרדת הנחל לכיון צפון מערב עד שהוא נשפך אל הליטני שבבקעת הלבנון. במפגש נחלים זה ישנה עיר בשם פורזול שהיא כנראה שומרת על השם העתיק זפרון.

0 תגובות
הרי בתר והרי בשמים
27/06/2018 07:25
יוסף רוטשטיין
כתוב בשיר השירים (ב,יז) "דמה לך דודי לצבי או לעופר האילים על הרי בתר" והואדי שבין גבעת שאול להר הזכרון בירושלים נקרא בערבית ואדי אל ביתר (נ.צ. 168169-132501) כך שב' הרים אלו מתאים שייקראו הרי בתר, ואכן מצאתי שם צבאים ויש שם הרבה צבאים עד כדי כך שבחוה הסמוכה בסטף הוצרכו להקיף את הנטיעות בגדר חשמלי כדי שהצבאים לא יאכלו אותם. לעומת זאת הרי בשמים הנזכר גם כן בסוף שיר השירים כמקום צבאים יש לזהות בביסמון (קרוב לנ.צ. 204039-277661) שבצפון הארץ לא רחוק מ"ראש שניר וחרמון" הנזכר שם (ד,ח).
0 תגובות
חמשה עשר באב
21/06/2018 07:33
יוסף רוטשטיין
בסוף מסכת תענית (ד,ח) כתוב שבחמשה עשר באב היו בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים לצורך שידוכים. וכידוע שירושלים הרים סביב לה והמקום היחיד שהוא מישורי הוא בצד צפון ולכן שם היו כמה חומות להגנה כמו שכתב יוספוס (מלחמות היהודים ה,ד,א), כך שגם את הכרמים יש לחפש בצד זה של העיר. ואכן יוספוס (שם ה,ג,ג) קורא לשער הצפוני של העיר בשם מגדלי הנשים שיתכן מאד שמקור השם הוא במנהג שהנשים היו יוצאות דרך שם באופן קבוע בשביל החגיגות הנ"ל. כמו כן יש במשך לצפון נחל הנקרא ואדי ג'וז כלומר נחל האגוז המזכיר את הפסוק בשיר השירים (ו,יא) "אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים" הרי שהיה מקום אגוזים וכרמי גפן. בתוך נחל זה שרדו 2 בריכות עתיקות האחת צמודה לכביש מספר 1 בצדו המזרחי, והשניה למעלה יותר למערב השטיבלאך בית ישראל במקום שהיה יקב שור לשעבר, ומסתבר שעליהם אמר שלמה בקהלת (ב,ד) נטעתי לי כרמים וגו' עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים". גם אותו שער הנשים שרד ואפשר לראות את שרידיו בככר ברחוב דרך שכם מדרום לקונסוליה האמריקאית. והנשים הלכו ברחוב דרך שכם שהיא הדרך העתיקה לצפון עד הכרמים שליד קבר שמעון הצדיק בואדי הנ"ל.

0 תגובות
אבן שבקש עוג לזרוק על ישראל
15/06/2018 05:03
יוסף רוטשטיין

במסכת ברכות (נד.) שנינו הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל מברך ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. אחד המקומות שנמנה שם הוא הרואה אבן שבקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל ובהמשך הגמרא מתארת את הסיפור שעוג עקר הר בגודל כל מחנה ישראל שהיה 3 פרסאות ונעשה נס שההר נתקע בין שיניו של עוג. ומכיון שהמדובר בענין הלכתי למעשה צריכים לדעת מה מסתתר מאחורי הסיפור בדיוק. שהרי לפי פשוטו כפי שמבואר בפסוק היה גובהו כ-8 אמות שהרי ערשו היה "תשע אמות אורכו באמת איש" (דברים ג,יא) וכידוע שדברו חכמים בלשון גוזמא (תמיד כט.). ומן ההכרח שמתחת הסיפור מונח הנס שנפלו אבנים מן השמים, ואכן יש עד היום צמוד לאדרעי שבעבר הירדן המזוהה עם אזרעא (נ.צ. 2680-2535) שטח ענק בגודל 25 קמ"ר מרובעים המכוסה באבנים נפולות.

0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 14 15 הבא »