בתורה נקראים התפלין בשל יד "והיו לאות" ובשל ראש לפעמים "והיה לזכרון" ולפעמים "והיו לטוטפות", ובלשון חז"ל נקראים תפלין. ענין השמות הללו הם כך שתפלין כמו תפּלא בסורית קמיע. ואכן מצינו בבכורות (ל:) והיתה קומעת לו תפלין על ידו, ובזה יובן מה שהגוים בימי קדם אינם מזכירים את התופעה שהיהודים לובשים תפלין, והוא מפני שגם הגוים היו עונדים כל מיני קמיעות. ובאשר לשמם שבתורה האות כמו אתי בערבית הלם את, התאים. דהיינו שיהיו קשורים כמו שצריך. והזכרון עניינו דבר הבולט והיא הבית שבתפלין של ראש. והטוטפות כמו טואף בערבית הקפה, סבוב. והיא הרצועה שסובבת את הראש בתפלין של ראש.
