מצות השמטה |
|
בפרשת בהר מובא שיש מצוה פעם בשבע שנים לשבות מעבודות הקרקע ולהפקיר את הפירות, ולא נזכר שיש איסור לאכול אותם ולמרבה הפלא מוזכר איסור כזה במשנה (שביעית ו,א) ומן ההכרח שהכונה לאיסור אכילת ספיחין דרבנן, דהיינו שאסרו חכמים לאכול כל החד שנתיים גזירה שמא יזרענו בשביעית, ומכיון שהוא רק מדרבנן לא אסרו זה בסוריא שלכן אמרו שכל מה שכבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל דהיינו סוריא נאכל אבל לא נעבד כלומר אין בו משום איסור ספיחין כי אם איסור עבודה שהוא מן התורה. והוא כיום בעיקר כל ארץ הלבנון וגם כמה ערים בתוך שטח ארץ ישראל והחשוב שבהם היא קיסריה הכולל את כל השרון מהירקון בדרום ועד הכרמל בצפון. דבר זה חשוב מאד לדעת שהרי אי אפשר בלי ירקות שנה שלמה ומחוסר ידיעה משתמשים בהיתר של פירות גוים ומבואר בירושלמי (שביעית ו,א) ששל גוים מותר רק בסוריא ולא בשל עולי בבל דהיינו ארץ ישראל עצמה. |
|
|
|
|