החופה |
|
בגמרא (שבת לג.;אליהו רבה ב) מבואר שהחופה אינה אלא בעילת מצוה, ולכל היותר הכניסה למקום המיועד לכך. ואין זה מתאים למה שנוהגים כיום שפורסים סדין מעל לראשיהם של החתן והכלה או מכסים את הכלה, ואפילו מה שנקרא חדר יחוד שאינו מיועד לשם ביאה אלא לשם סגירת הדלת בלבד אין זה חופה. וכפי שהיו עושים בקהילות העתיקות בכורדיסתאן היו עושים את הקידושין בבית הכלה ושוב מוליכים את הכלה לבית החתן ששם יש מקום שייחדו לה ולחתן לכל שבעת ימי המשתה. ועושים סעודה גם בבית הכלה והיא סעודת אירוסין וגם בבית החתן והיא סעודת נישואין שכבר בהכנסה למקום המיועד לה לביאה נקראת נשואה וסעודת נשואין וזהו בכתובות (יב.) שיש בתולה מן הנשואין כשנכנסה לחופה ולא נבעלה. ואם הם היו עושים את סעודת האירוסין קודם לאירוסין וסעודת הנישואין קודם לנישואין, אם כן גם אנו מה שעושים "קבלת פנים" לפני החופה היא תהיה סעודת אירוסין, וסעודת החתונה שהיא קודם לבעילה היא באמת סעודת הנישואין. ולא אכפת לי שיש מרחק של מקום וזמן בין זה לזה דאין כאן היסח הדעת. ומה שמברכים שבע ברכות כבר מהחופה שלנו שהיא עדיין רק אירוסין כמו כן מצאנו בגמרא (כתובות ח.).
|
|
|
|
|
;){kind=link}