הגבול במערב ארץ ישראל מצויין בתורה "וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול" (פרשת מסעי). המשמעות של המלה "וגבול" היא לומר שגבול ארץ ישראל עובר בגבול הים והים עצמו כלחוץ, וכמו שציין הפסוק לענין נחלות ראובן וגד, הגובלים בירדן ממזרח, "הירדן וגבול" (יהושע יג,כג;כז) ולא ציין זאת בנחלות יששכר ואפרים ובנימן, הגובלים בירדן ממערב, הרי שהמשמעות היא לומר שהירדן עצמו הוא מחוץ לגבול. והנה חז"ל אמרו שגם איי הים הנמצאים מהקו של הור ההר-נחל מצרים ולפנים נחשבים כארץ ישראל. ולכאורה זה סותר את דברינו הנ"ל אבל ידוע שקו החוף בימי משה היה הרבה יותר פנימה אל תוך הים מפני שהגובה היה נמוך בכ-800 מטר מכפי שהוא כיום, וים התיכון היתה ימה סגורה בלי חיבור להאוקיינוס האנטלנטי וקו הגבול של ארץ ישראל הולך על החוף הים הקדום. ועוד בימי אליהו הנביא כשהוא היה בהר הכרמל והיה צריך לשחוט את נביאי הבעל, כתוב שהוא עשה זאת בנחל קישון הרחוק כיום כ-2 ק"מ מהמקום שהיה בו אליהו, ורק אם ננמיך את קו המים בהתאם ויוצא שכל מפרץ עכו היה יבש ונחל קישון נשפך לחוף הים הקדום מצפון לכרמל יובן למה הוא שחט אותם שם. ואכן מתרשים פני קרקעית הים במפרץ חיפה רואים את חריץ הנחל הקדום של נחל קישון.



