העיר קרית יערים נזכרת ביהושע (טו,ס) בתור עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. ומזוהה כבר על ידי ה"כפתור ופרח" מלפני 700 שנה בתל קרית יערים שליד טלזסטון (נ.צ. 159844-135179) על פי שמו הערבי תל אל אזהאר השומר על השם אלעזר הנזכר בתור מי ששמר על הארון כאן (שמואל א ז,א). וכמו כן יש מעין במעלה הכפר בשם עין אל עזיר (נ.צ. 169313-134923) שכנראה מזוהה עם הגבעה של אלעזר זה. כן נזכר ששבט הדני כשהלך לכבוש את מקומו בצפון חנה אחרי קרית יערים וקראו למקום מחנה דן (שופטים יח,יב) וזה כנראה במקומו של המחנה הרומי שהיתה בעמק על הדרך הראשית ליפו (נ.צ. 160284-135115). מכאן לקח דוד את הארון ובדרך לירושלים במקום שהיה גורן של הכפר כידון או נכון שכנראה נקובא בערבית שומר על שני השמות האלה שם נהרג עוזה אחד ממובילי הארון בגלל שהוא תמך בארון הברית ששמטו הבקר שנשאו אותו וקראו למקום פרץ עוזה, המקום המתאים הוא במעבר הנחל שמדרום לבית נקובא הערבית היא בית נקופה כיום (נ.צ. 161752-134264) ומקום קבורתו של עוזה נשמר אצל הערבים בהר למעלה לצד דרום בשם חלת עדי ויש מעליו בנ.צ. 1615-1326 ב' מערות קבורה אולי היינו קברו של עוזה. בהמשך הסיפור כתוב שהעבירו את הארון אל עובד אדום לששה חדשים עד שלבסוף הגיע הארון לירושלים. מקומו של עובד אדום יתאים לדיר עמר (נ.צ. 160284-135115) שעניינו בערבית עובד וההר של גבעת יערים נקרא בפסוק הר שעיר ויתאים לאדום. ואולי מקום הארון היה מתחת לגבעה בעין טייסים בדומה למקום הארון שבקרית יערים שהיה מעל המעין.
