אחד ממיני המרור שנמנו במשנה (פסחים ב,ו) נקרא מרור ומבאר בירושלמי שהכונה לכל ירק מר ויש לו שרף ופניו מכסיפין, דהיינו, שהשדרה האמצעית של העלה יש לה צבע כסוף ולבן, ובדומה למה שפרשו חז"ל ב"אל מול פני המנורה" (פ' בהעלותך) שהכונה לקנה האמצעי. ומאלו יש קבוצה גדולה צמחים הנקראים בת משפחת הלשוניים במשפחת המורכבים בארץ ישראל. ואלו הן: חוח, אוזן הגדי, עולש, לפסנה, קיטה, קלפיניה, חזרזרת, כוכבן, שופרית, גרדיולוס, היפוכריס, אזנב, שן הארי, כתמה, מררית, תולענית, זקן התיש, זקן הסב, הרדופנין, כונדרילה, שינן, לוניאה, מרור, חסה, חסנית, תמריר, ניסנית. ומה שנמנה במשנה גם החסה והעולש ולא נכללו ב"מרור" מפני שבשנים אלו יש בהם מינים שנחלקו בהם חכמים כמו חזרת (חסה) גלים ועולשי שדה (פסחים לט.).
;){kind=link}