היום שאחרי המועד נקרא בתלמוד בבלי (סוכה מה:) איסור לחג באכילה ושתיה ובתלמוד ירושלמי (עבודה זרה א,א) בריה דמועדא. ובפסוק (תהלים קיח,כז) יש "ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה', א' ה' ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" שיש לבארו כמו אשר בערבית עליצות, דיצה. עבתַ בערבית שיחק, השתעשע. שמזה נלקח עץ עבות להדס על שם שהיו רוקדים בהם. ו"עד" כמו בערבית בא בבוקר. וכמו שאמר בתחילה ברוך הבא בשם ה'.
ואת התלמוד הבבלי הסבירו כמו התלמוד הירושלמי שהכונה ליום שאחרי המועד, אף על פי שהיה אפשר להסבירו על היום טוב עצמו, ואיסור כמו אסרה בערבית משפחה (גם בהשאלה) כלומר לאכול ולשתות כל המשפחה ביחד. ועבותים פירשו מענין פרות שמנות וכמו שדרשו בירושלמי ברכות (ב,ד) עבותים על גוג ומגוג.
;){kind=link}