במנחות (י,ב) כתוב שקרבן שתי הלחם היו מביאים מהקרוב לירושלים, ואם לא נמצא קרוב אפשר להביא גם מהרחוק עד כדי כך שפעם אחת הביאו אותם מבקעת עין סוכר. המקום זהה עם הבקעה שהיה נקרא בזמן המקרא בשם אלון מורה, ובימי המשנה היה שם כפר בשם עין סוכר היא עסכר כיום שבשיפולי הר עיבל למזרח שכם. המקור לשם המקום הוא אולי על שם המעין הגדול עינות באדן שלצפונה, והשם סוכר על שם נחלתו של שבט יששכר שהגבול בינו לבין שבט מנשה עבר בין הר גריזים להר עיבל, כולל קבר יוסף עצמו כבר היה שלא בחלקו כי אם בחלקו של יששכר. ובזה יהא מובן מה שיעקב אומר ליוסף "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" (פרשת ויחי). כלומר, שחלקת השדה שקניתי מחמור אבי שכם במאה קשיטה, דהיינו קשתות, תהיה שייכת לך כמתנה אישית ללא קשר לנחלות השבטים, היות והמקום הוא רכושי הפרטי.
;){kind=link}