ביחזקאל (כז,יז) "יהודה וארץ ישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג" שצור היתה סוחרת עם בני ארץ ישראל בסוגי חיטה הנקראים מנית ופנג. ולמרבה הפלא הדוחן התרבותי נקרא בערבית דוחן, וביונית מיליום, ובסורית פרגא. המזכירים את הדוחן המקראי (יחזקאל ד,ט) ואת המנית והפנג. וכדי שלא יהיו 3 שמות למין אחד מסתבר שהבר הוא הדוחן, ובתרבות היו שני מינים המנית והפנג, וגם כיום יש כמה מיני דוחן כמו הפנינה והתרבותי, ומכיון שמנית יש בה משמעות של קטנות והפנג דומה קצת לפנינה אולי אלו הם זיהוייהם.
כן יצויין שיש עוד מין חיטה בשם חטים מכות (דברי הימים ב ב,ט) או מכולת (מלכים א ה,כה) וגם זה נשמר השם בערבית לתירס, ואף שמוצא התירס הוא מאמריקה אין זה סותר לזיהוי מפני שהתרחקות היבשת מאירופה ואפריקה אירע בימי חזאל בתקופת מלכי ישראל ולכן נמצאות ביבשת כתובות כנעניות ונקראה אז אנטלנטיס.
;){kind=link}