במשנה (סוכה ג,א) "ציני הר הברזל כשרות", כלומר, שהלולבים הגדלים במקום הנקרא הר הברזל הם גם כן כשרות. ובגמרא (שם לב.) מגבילה את הכשרות בתנאי שהעלים עשויים באופן ש"ראשו של זה בצד עיקרו של זה". וחשבו שהכונה שלא יהיו העלים רחוקים זה מזה עד שראש העלה התחתון לא יגיע לתחתית העלה שמעליו, אבל דקל כזה אינו בנמצא. וכדי להבין מה הכונה יש לבדוק מה קורה ב"הר הברזל" ?
לפי דברי יוספוס (מלחמות היהודים ד,ח,ב) זהה הר הברזל עם ארץ ראובן ממזרח לים המלח מצפון לארנון, ולפי מרדכי כסלו גדלים שם דקלי בר, שיש שענפיהם כשלנו שכל עלה מתחיל מעל העלה שלידו, ויש שהם עשויים כמו מניפה שכל העלים מתחילים יחד. ולפי זה הכל מובן, המשנה באה להכשיר דקלי בר שאף על פי שאין פירותיהם ראויים לאכילה ואולי אין זה כפות תמרים, והגמרא מגבילה את הכשרות רק לאלו הדומים לדקל הרגיל.
;){kind=link}