ביהושע (טו,ז) מתואר הגבול שבין יהודה לבנימן מיריחו לירושלים דרך מעלה אדומים, דהיינו, הדרך העתיקה שעלתה מיריחו לירושלים, ואחרי עמק עכור ודביר שבעמק "פונה אל הגלגל, אשר נוכח מעלה אדומים אשר מנגב לנחל". כלומר, אחת הגבעות המגולגלות והתלולות שעל שמם נקרא כל האיזור גלגל או גלילות (שם יח,יז) היה נוכח קטע במעלה אדומים אשר היה מנגב לנחל, ואכן המעלה נמצא רובו ככולו מצפון לנחל (ואדי טלעת א-דם) ורק בקטע אחד בלבד חוצה המעלה את הנחל וחוזר, ואז הוא מנגב לנחל, ומול אותו קטע יש גבעה שתלולה מ-3 צדדיה ובצד הרביעי היא מתחברת למצפה יריחו. והגבול הלך במעלה אדומים עצמו. ובגמרא אף שדרך זו נקראת גם שם מעלה אדומים (ראש השנה כב:) נכללת גם ב"שבילי בית גלגול" בעירובין (כב:) ובטהרות (ו,ו) שאין תשמישו נוח ו"אין העבד יכול ליטול סאה של חיטין וירוץ לפני הסרדיוט", שמכיון שהיו תלולות ביותר היה מסוכן לרוץ שם.

