אחת הערים שעמדו בגבול שבין שבט זבולון לשבט אשר היתה "דבשת" (יהושע יט,יא). ובימי הגמרא נקראה צוורן (ירושלמי דמאי ב,א) ושמשה כגבול של ארץ ישראל של תחומי עולי בבל, שהוציאה את תחומה של העיר קיסרין מהגבול, וכלל את כל השרון מהירקון בדרום ועד פתחת ואדי ערה ותל דור בצפון. ושם בפתחת ואדי ערה ישנו תל גדול בשם אסאוויר (נ.צ. 152080-209870) השומר על השם צוורן התלמודי. אפשר לקשר בין השם המקראי דבשת של הגמל לבין השם התלמודי צוורן של האדם. לאחרונה נמצאו עתיקות בתל מתקופת הברונזה התיכונה היא תקופת יהושע בן נון לפי המחקר החדש. מכאן המשיך הגבול שבין זבולון לאשר צפונה עד יקנעם והגבול של עולי בבל המשיך דרומה עד ראש העין.

