כרגיל מסבירים את הפסוק שבתחלת פרשת נח "צוהר תעשה לתיבה" שהכונה לדבר מאיר כמו חלון וכדומה, אבל אין זה כנראה פשוטו של מקרא, שהרי בהמשך הפרשה נקרא החלון בשמו הרגיל כמו שכתוב "ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה" ולמה לשנות את הלשון. וכמו כל פעם יש להכיר את הלשון העברית דרך השפות הקרובות כמו ארמית וערבית. ובערבית צהרי משמעותה בריכה, מקוה, מיכל, באר. ויהא מובן מאד כיון שהשתיה הוא מצרך חיוני לבעלי חיים עוד יותר מהאוכל. גם ההמשך "ואל אמה תכלנה מלמעלה" יהא מובן אם הכונה לאותו מאגר מים, שהרי כך הדרך בכל מאגרי המים להיות הגג משופע והולך כלפי המרכז ששם הפתח שאכן רוחבו כאמה. 
;){kind=link}