כיום נוהגים על פי מה שיש בברכות (נט:) שפעם אחת ב-28 שנה מברכים על החמה ברכת עושה מעשה בראשית, וחושבים שיש כאן איזה חשבון אוסטרונומי שהשמש חוזרת לאיזה שהוא מקום בשמים כפי שהיה בבריאת העולם. אבל למרבה הפלא "לא דובים ולא יער" כל החשבון הזה אינו אוסטרונומי כלל וכלל, אלא אוסטרולוגי של החוזים בכוכבים המאמינים שכל שעה שולט מזל אחר, ולא לחנם יש בתוספתא (תרומות ז,יב) "המברך על החמה הרי זה דרך אחרת". ולענין הגמרא כבר העיר הרב עקיבא איגר שלא היה זה בגירסת הערוך. אלא עיקר הברכה על החמה והלבנה והכוכבים הוא כשהם בתוקפתם וכמו שמפרש בירושלמי (ברכות ט,ב) שזה רק בימות הגשמים אחרי 3 ימי גשם ושוב הגיעה רוח וטיהרה את השמים.
;){kind=link}