בפרשת תולדות מסופר על יעקב שבישל נזיד עדשים ועשו קורא לו "האדום האדום הזה", ולמרבה הפלא אין עדשים אדומים כי אם חיים אבל מבושלים הופכים לירוק, ומן ההכרח שכשעשו ראה אותם הם עדיין לא היו מבושלים. והיו שרצו להסביר את "הלעיטני נא" שאין מתאים לעשיו שידבר בלשון נא ובבקשה, וכמו שלאביו אמר "יקום אבי" ולא יקום נא אבי, ומן ההכרח לפי דעתם שהכונה ב"נא" כמו באל תאכלו ממנו נא (פ' בא) שהכונה לחצי מבושל. אבל הנכון שאין "נא" לשון בקשה דוקא אלא לתפארת הלשון וכמו נא או ני בסורית מלת יחס לחיזוק. וכמו בבראשית (טז,ב) "הנה נא עצרני ה' מלדת". ושם (יח,כא) "ארדה נא ואראה הכצעקתה". ובתהלים (קטז,יד) "נגדה נא לכל עמו" ועוד הרבה. ובדומה לזה יש בפסוק מי אפוא הוא הצד ציד (פ' תולדות), ובגמרא ואלא היכי כו נימא (קידושין פא:), ובאידיש "ס'איז דא דארט" שתרגומו המילולי "יש פה שם", ובערבית כמו שמשתמש בו הרמב"ם (הלכות יסודי התורה א,א) "לידע שיש שם מצוי ראשון".
;){kind=link}