אחד ממיני העופות הטמאים הוא השחף המזוהה בשמו כיום, וכמו סחף בערבית קלוש, דל. ועל שם שמעופו כבד ותנועות הכנף שלהם אטיות ושטחיות, ולא לחנם מכונה בתרגום אונקלוס צפר שחפא ולא שחפא סתם. והגמרא (חולין סב:) מונה שמונה מיני עוף שיש בהם ספק אם הם טמאים או טהורים, וזהים עם מיני שחפיות, שעקב קוטנם אינם טורפים דגים גדולים אלא בינונים.
