אחד המקומות שחטאו בו בני ישראל מוזכר בתחילת פרשת דברים בשם די זהב, ואף שבדרך דרש קבעו שהכונה לעגל שנעשה מזהב, עם כל זה אין מקרא יוצא מידי פשוטו שהמדובר בשם מקום. ואם לבן זהינו עם מקום בליעת קרח שנשמר עד היום השם לבן ושהוא מקומו של קרח בבקעת קרחה ליד שבטה, וכמו כן חצרות מבואר בפסוק ששם היה מעשה מרים, הרי שגם חטאות יחידים מזכיר כאן, ואם כן, יתאים גם למקושש. ולפי הסמיכות של המקושש לקרח מסתבר שגם הוא היה בלבנה ואין די זהב אלא כמו ד'א בערבית זה. ד'הב בערבית הלך לעולמו. והכונה למקושש.
;){kind=link}