אחד הסיפורים שהיו מספרים הרבה במצרים העתיקה היה סיפורו של אדם בשם שינוהת שהיה גדל בבית פרעה וברח משם לארץ הקדם, ולבסוף חזר למצרים. סיפור הדומה ביותר למה שקרה למשה רבינו וכנראה זהה עמו. אחד הפרטים שמסופר שם שגבור ארץ הקדם רצה להרוג את שינוהת וניצל ממנו בדומה למלאך שרצה להרוג את משה. וכנראה שענין
שמותיו הרבים של יתרו שבתחילה בהיותו כהן מדין היה נקרא רעואל דהיינו רועה אל, ואחרי
שהיה צריך להלחם עם הרועים נהפך הוא עצמו לשודד וזהו יתר כענין כוננו חצם על יתר
לירות במו אופל לישרי לב, ואותו מעשה עם מלאך ה' ויבקש המיתו אינו אלא משל על
שליחיו הבדוים של יתרו שרצו להחזיר לו בתו ונכדיו וכעין שעשה לבן [ותר בערבית גאולת דם] וזהו אחר שילוחיה. וענין המילה שבאת לו הצרה בגלל שלא מל
את בנו וחתן דמים היינו חתנו של איש הדמים שחשבה שהצרה היא טבעית ואחרי שמלה וראתה
שרפה ממנו אמרה שכל ענין חתן דמים היה למולות. ואח"כ נקרא יתרו ואומר לו אני
חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה היינו שעכשיו חוזר בו מלסטיותו וזוהי
ההדגשה וישאלו איש לרעהו לשלום ויתרו היינו גאולת דם שלו דהיינו של
משה, דקודם נקרא יתר באופן כללי דעדיין לא קרה מה שקרה.
