הרבה תמהים על מצב עם ישראל בכל הדורות שכמעט לא היה להם מנוחה מצרות בגשמיות וברוחניות, וכבר אמרו חז"ל "וכי חשיד קודשא בריך הוא דעביד דינא בלא דינא". ומאידך, למרבה הפלא ישנה מצוה שאף פעם לא קוימה לא יחיד ולא ציבור בשום דור מהדורות, ועונשה מבואר בתורה הוא בדיוק כמו שקורה לנו, והוא להוריש את הגוים מארצנו ואם לא נוריש הם ייהפכו למחבלים כפי שאנו מכירים כיום (פ' מסעי) ו"לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי" (פ' משפטים). אז מה הפלא שכל כך מר לנו. התורה אפילו טרחה לפרט את גבולות המצוה בפרוטרוט לדעת בדיוק עד איפה אסור להשאיר את הגוים. והוא, מהירדן במזרח (נ.צ. 208838-265308) ועד הים במערב כולל את קו החוף הקדום שהיה יותר מערבה מזה הקיים כיום (נ.צ. 159525-277804) ובדרום עד באר שבע (נ.צ. 127075-069793) ובצפון עד שפך המציאף אל האורונטס.

